ארגון ה-FATF   פרסם ביום שישי האחרון (31.01.14) דו"ח חדש ומקיף בנושא הלבנת הון באמצעות סחר ביהלומים. הדו"ח, אשר  סוקר את תעשיית היהלומים הבינ"ל ומביא מידע לגבי הייחוד והמאפיינים של סקטור זה והמצב הנוכחי בעולם, בעקבות שינויים שהתרחשו בהדרגה במהלך השנים האחרונות. את הדו"ח הובילה הרשות לאיסור הלבנת הון בישראל בשיתוף עם מקבילתה בבלגיה.

מטרת הדו"ח היא לשרטט תמונת מצב עדכנית לגבי מאפייני סקטור זה והסיכונים הספציפיים לתחום זה בנושא הלבנת הון ומימון טרור. עפ"י ארגון ה-FATF, היוזמה לכתיבת דו"ח זה היא אינטרס משותף של ארגון ה-FATF  ושל ארגון EGMONT, עקב זיהוי הצורך במחקר מעמיק לגבי הסיכונים בתחום זה, הן משום שישנם סיכונים משמעותיים לביצוע הלבנת הון באמצעות תחום זה, והן משום שאף אחד מהגופים הבינ"ל לא ערך מחקר מקיף לגבי הסיכונים בתחום עד כה.

הפרקים הראשונים בדו"ח (1-3) סורקים את תעשיית היהלומים והסחר הבינ"ל ביהלומים ומפרטים את דרכי הפעולה של תחום זה, שלבי הסחר מכרייה ועד מכירה קמעונאית, הגופים המעורבים, דרכי המימון, מרכזי פעילות במדינות השונות בעולם, נתונים סטטיסטיים ועוד.

עפ"י ארגון ה-FATF, תעשיית היהלומים והסחר הבינ"ל ביהלומים עברו בשנים האחרונות מספר שינויים. ראשית, מציין הדו"ח כי נכנסו לתחום גורמי מסחר קטנים יותר וחדשים, במקביל לתהליך בו תאגיד הכרייה והמסחר הענק DE BEERS כבר אינו המונופול בתחום. נוסף על כך, קמו ברחבי העולם מרכזי מסחר חדשים ומרכזי החיתוך והשיוף שהיו בעיקר בישראל, בלגיה וארה"ב, עברו ברובם להודו וסין. השימוש במזומן בתעשייה זו פחת, אך עדיין קיים, והשימוש ברשת האינטרנט, כמו בכל תחום מסחר אחר, גבר ותופס היום תפקיד מרכזי יותר כפלטפורמה למסחר ביהלומים.

פרק 6 בדו"ח עוסק בסיכונים הנובעים מהמאפיינים הייחודים לתחום מסחר זה. בפרק מובאת סקירה של הנקודות הרגישות בתעשייה ובשלבי המסחר השונים, אשר עשויים להוות כר נוח לסיכוני הלבנת הון. ישנם מספר סיכונים הנובעים מייחודם של היהלומים ומייחודם של דרכי המסחר בהם:

• ערך גבוה- ערכם של היהלומים מגיע במקרים רבים למיליוני דולרים וערכן עסקאות המסחר ביהלומים גבוה בהתאם.
• משקל נמוך / גודל קטן – משקלם הנמוך וגודלם של יהלומים עשוי להוות סיכון בשל הקלות היחסית בה ניתן להבריח, לגנוב, להסתיר, להוביל אותם. כמו כן, קשה לאתר יהלומים במעברי גבולות, משום שאין בהן מתכות. ניתן לאתרם ברנטגן אבל לא בקלות.
• שמירת ערך – ערכם של יהלומים נשמר במשך שנים ואין כמעט ירידת ערך. עובדה זו עשויה למשוך מלביני הון אשר רוצים להיפטר ממזומן ולהשקיע בסחורה שערכה גבוה ונשמר על פני שנים.
• מסחר מחוץ למערכת הבנקאית – ניתן לרכוש ולסחור ביהלומים בכל מקום בעולם ובמקרים רבים ניתן לעשות זאת ללא מעורבות של בנקים או מערכות בנקאיות.
• היעדר סימון – לא ניתן לסמן יהלומים וקל לפיכך להעביר אותם ממקום למקום בעולם ולהפריד אותם ממקורם. עבור גורמי פשיעה זו דרך מפתה להפריד את הסחורה ממקורות המימון הבלתי חוקיים שלה, מבלי שתהיה דרך לדעת מה מקור היהלומים ובאילו כספים השתמשו למסחר בהם טרם נמכרו ליעדם הסופי.
• הערכת מחיר – הערכות מחיר של יהלומים אינן אחידות ודורשות מיומנות רבה. דבר זה עשוי להוות סיכון משום שאבן קטנה עשויה להיות שווה מיליוני דולרים או כלום, וקשה להעריך את שווי היהלומים במעברי גבול וע"י גורמים בלתי מיומנים, דבר שעשוי להקל על ביצוע הלבנת הון באמצעות מסחר (תמחור יתר/חסר, חשבוניות פיקטיביות).

כמו כן, מובאים בפרק זה סיכונים הנובעים מדרכי המסחר ביהלומים, וכן סיכונים הנובעים ממצב האכיפה והרגולציה בתחום זה. בין היתר מוזכר כי מאפייני מסחר ייחודיים לסחר ביהלומים כגון: שימוש במזומן, מסחר באינטרנט, הפרדת מועד המשלוח ממועד התשלום, הזכות להחזיר סחורה לאחר בדיקתה ושינויי ערך במהלך שלבי העסקה כולם עשויים להוות סיכון לביצוע הלבנת הון באמצעות מסחר ביהלומים.

פרק 7 מביא נורות אדומות וסימנים אפשריים לביצוע הלבנת הון באמצעות מסחר ביהלומים. הנורות האדומות מחולקות לפי נושאים ולפי שלבים שונים במסחר וגורמים שונים בשרשרת המסחר ביהלומים.

פרק 8 הוא פרק הטיפולוגיות ומקרי המבחן שדווחו לארגון ה-FATF  ע"י המדינות החברות וכן נאספו ע"י הארגון מהעיתונות וממאגרי מידע פתוחים. בפרק זה מוצגות 38 טיפולוגיות מרחבי העולם, ובהן ארבע לפחות מישראל (ישנן טיפולוגיות נוספות בהן המקרה עובר דרך ישראל בשלב זה או אחר).

באחת הטיפולוגיות (מקרה מס' 17, עמוד 105) מתואר מקרה בו התקבלו ברשות לאיסור הלבנת הון מספר דיווחים על פעולות בלתי רגילות הקשורות לאדם מסוים שבבעלותו (50% שליטה) חברה למסחר ביהלומים. אותו אדם ביצע העברות לגורמים בחו"ל בשווי של עשרות אלפי דולרים, אך נראה היה שהמוטבים אינם קשורים לסחר ביהלומים ולכן הוגש דיווח על פעולות אלו. בירור נוסף העלה כי שמות המוטבים כפי שנכתבו בהעברות שבוצעו בבנק היו שונים מהשמות עליהם דיווח בטפסי ההצהרה לייבוא יהלומים. נוסף על כך, ביצע אותו אדם הפקדות בסך של למעלה מ-100 אלף דולר בהמחאות נוסעים והצהיר על סכומים אלו כהחזרים של ייצוא יהלומים. לאחר שנמצא גם קשר בין אותו אדם לראש ארגון פשע, עלתה המסקנה לפיה פעילותו של הסוחר לכאורה נועדה לסייע לארגון הפשיעה להבריח כספים לחו"ל ולהלבין כספים במסווה של סחר ביהלומים.

פורסם 2014-02-02