מכון באזל לממשל פרסם לאחרונה (04.10.22) את הגרסה המעודכנת השנתית לאינדקס מניעת הלבנת הון (Basel AML Index) ובו דירוג 128 מדינות בעולם עפ"י דרגת סיכון. 

האינדקס מדרג מדינות בציון בין 0 ל-10 ובדרגת סיכון נמוכה, בינונית או גבוהה, כאשר הציון הסופי והדירוג מייצג את מידת הסיכון להלבנת הון באותה מדינה ורמת החשיפה של המערכת הפיננסית והמשפטית במדינה לסיכוני הלבנת הון. ככל שהסיכון להלבנת הון באותה מדינה גבוה יותר, כך תדורג המדינה במקום גבוה יותר ברשימה. בדברי ההסבר לאינדקס מדגיש המכון כי אין הכוונה שבמדינה שדורגה בסיכון גבוה יש יותר מקרים של הלבנת הון ושחיתות, אלא הכוונה היא שאותה מדינה חשופה ופגיעה יותר להלבנת הון עפ"י הקריטריונים שנבחנו.

עפ"י הדירוג הנוכחי, המדינה המדורגת כבעלת הסיכון הגבוה ביותר היא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (ציון 8.3) ואחריה האיטי. מדינות נוספות שדורגו בעשרת המקומות הראשונים כמדינות בסיכון הגבוה ביותר הן: מיאנמר, מוזמביק, מדגסקר, גינאה-ביסאו, קמבודיה, מאלי, סנגל, וייטנאם. 

מדינת ישראל מדורגת גם השנה כאחת מהמדינות בעלת הסיכון הנמוך ביותר להלבנת הון מתוך המדינות באינדקס. ישראל נמצאת במקום ה-116 מתוך 128 עם ציון של 3.63, ובכך היא מקדימה מדינות דוגמת ארה"ב וקנדה. כמו כן, ישראל מדורגת גם השנה כמדינה בעלת הסיכון הנמוך ביותר גם בקטגוריה הגיאוגרפית של המזרח התיכון וצפון אפריקה (עמ' 37). 

הדו"ח הנוכחי מדגיש מספר מגמות ותחומי מיקוד עיקריים: 

1) הדו"ח מצביע על שיפור ביישום גישה מבוססת סיכון למניעת הלבנת הון ומימון טרור, הן בקרב הסקטור הפרטי והן בקרב הסקטור הציבורי, ומציין כי מדובר בהתפתחות חיובית שמאפשרת לממשלות ולמוסדות פיננסיים להקצות משאבים בצורה יעילה כדי להתמודד עם הסיכונים החמורים יותר. 

2) עם זאת, ישנה התקדמות איטית בלבד בציות לסטנדרטים של שת"פ בינלאומי למניעת הלבנת הון ומימון טרור. 

3) חלה ירידה ברמת הציות הגלובלי בתחום מטבעות קריפטו והנכסים הווירטואליים. לפי הדו"ח מדובר בהתפתחות מדאיגה, בהתחשבות במהירות שבה עבריינים מאמצים טכנולוגיות חדשות למטרות הלבנת הון. 

4) קיים פער הולך וגדל בין ציות טכני לסטנדרטים הבינ"ל ובין האפקטיביות של הציות בפועל. פער זה מדאיג במיוחד כשמדובר בחולשות מהותיות בתחומים כגון שקיפות של זהות נהנים סופיים ואיכות הפיקוח. 

פורסם 30-10-2022

היחידה למודיעין פיננסי בארה"ב (FINCEN) פרסמה ב-29.09.22 "פסיקה סופית" (final rule), אשר  מחייבת את רוב החברות והתאגידים אשר רשומים או עושים עסקים בארה"ב לדווח ל-FINCEN על הנהנים הסופיים שלהם (beneficial owners). 

החובה החדשה מתפרסמת מכוח חוק ה-CTA האמריקאי (Corporate Transparency Act), שהתקבל ע"י הקונגרס האמריקאי בינואר 2021. בהודעה שפרסמה FINCEN היא תיארה את המהלך כ"צעד היסטורי" שהושג לאחר שנים של ניסיונות חקיקה להגברת התשתית לשקיפות תאגידית בארה"ב. לדבריה, הרגולציה החדשה נותנת מענה לליקויים במשטר מניעת הלבנת הון ומימון טרור בארה"ב, שעליהן הצביע ארגון ה-FATF, ומיישמת את ההתחייבויות הבינ"ל של ארה"ב בתחום המאבק בשחיתות. 

עוד נכתב, כי יישום משטר הדיווחים החדש יחזק את שלמות המערכת הפיננסית האמריקאית, על ידי סיכול ניסיונות להסתרת הון שחור באמצעות חברות קש אנונימיות, שמאחוריהן מסתתרים משטרים מושחתים, אוליגרכים, סוחרי סמים ועבריינים נוספים. בהמשך, FINCEN צפויה לפרסם תקנות המבהירות מי הגורמים שיורשו לגשת למאגר המידע הפדרלי אשר יכלול את פרטי הנהנים הסופיים, ואילו צעדים יינקטו כדי להבטיח שהמידע מאובטח ומוגן. כמו כן, FINCEN מתכננת לעדכן את הכללים לביצוע בדיקות נאותות ללקוח (customer due diligence). 

החובה החדשה תיכנס לתוקף ב-01.01.24. חברות שיוקמו או יירשמו לפני תאריך זה, יקבלו ארכה של שנה נוספת להגשת הדיווחים הראשוניים שלהם, בעוד שחברות שיוקמו החל מתאריך זה יחויבו בדיווח על נהנים סופיים תוך 30 יום ממועד ההקמה או הרישום. לאחר הגשת הדיווח הראשוני, החברות יידרשו להצהיר על כל שינוי בפרטי הנהנים הסופיים תוך 30 יום ממועד השינוי. 

פורסם 20-10-2022

ב-22.8.22 פורסמה באתר החקיקה הממשלתי טיוטת הסכם בין הביטוח הלאומי לבין מדינת ישראל, בדבר תשלום חד פעמי חלף תשלום פנסיות מקרן הפנסיה של רוסיה. מדובר בהסדר שני מסוג זה, לאחר שברבעון הקודם נחתם הסדר עבור תשלומי הפנסיה שהיו אמורים להתקבל מרוסיה ברבעון הראשון של 2022.   

נזכיר כי בשנת 2016 נחתמה אמנה בין מדינת ישראל ובין הפדרציה הרוסית בדבר שיתוף פעולה בתחום הסוציאלי, שתכליתה להסדיר את שיתוף הפעולה בתחום הסוציאלי בין המדינות. בנובמבר 2017 נחתם הסכם מינהלי משלים בין המדינות שהסדיר את מנגנון התשלומים והעברת הכספים לזכאים באמצעות הגופים הסוציאליים בכל מדינה. מכוח אמנה זו, ממרץ 2018 מועברים מידי רבעון מהפדרציה הרוסית תשלומי פנסיה לביטוח הלאומי, והוא בתורו מעבירם לזכאים בהתאם לפרטי חשבונות הבנק הקיימים בידיו.

בדברי ההסבר נכתב כי בשל המצב המלחמתי והסנקציות הכלכליות המוטלות על הפדרציה הרוסית, לרבות על השימוש במערכת התשלומים, התשלומים עבור הרבעון השני לשנת 2022 (שהיו אמורים להתקבל עד ל-15 ביולי 2022), לא התקבלו בביטוח הלאומי, למרות שלטענת נציגי קרן הפנסיה הרוסית הם הועברו. לאור האמור, ועל מנת לצמצם את הפגיעה בזכאים לכספים האמורים, מוצע פתרון ביניים לפיו הביטוח הלאומי יפעל להעברת כספי הפנסיה כמקדמה על חשבון הכספים שעתידיים להתקבל מהפדרציה הרוסית, וזאת תוך קבלת שיפוי מאוצר המדינה עד שיתקבלו תשלומים מהפדרציה הרוסית, באמצעות הסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

לטיוטת ההסכם לחצו כאן. 

פורסם 25-08-2022

  1. ארה"ב: חברת Stericycle נקנסה ב-84 מיליון דולר בגין תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים