הפיקוח על הבנקים פרסם היום (21.10.20) מכתב למערכת הבנקאית בישראל, אשר מפרט צעדים ליצירת סביבת פעילות מופחתת סיכון בפעילות מול איחוד האמירויות הערביות, תוך שימת דגש על ניהול הסיכונים הכרוכים בפעילות זו, ובפרט ביצוע העברות בנקאיות מול מוסדות פיננסיים הפועלים במדינה זו.  

כידוע, ב-15.09.20 נחתם בוושינגטון הסכם שלום בין מדינת ישראל לבין איחוד האמירויות. הסכם זה כולל נספח שעניינו קידום הקשרים הכלכליים בין המדינות, מתוך הכרה שלצורך שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות נדרשת תשתית שתאפשר ביצוע העברות בנקאיות ישירות בין המערכת הבנקאית בישראל לבין בנקים הפועלים באיחוד האמירויות, וזאת בשים לב לסטנדרטים הבינלאומיים בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. 

בהקשר של יישום סטנדרטים אלה, המכתב מפנה את תשומת לב התאגידים הבנקאיים לדו"ח הערכה של ארגון ה-FATF ושל ארגון MENAFATF (אשר מאגד את מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בנושא מניעת הלבנת הון) מחודש אפריל ביחס לאיחוד האמירויות, אשר מצביע על ליקויים באפקטיביות המשטר  למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מדינה זו. לאור סיכונים משמעותיים במשטר זה, נקבע הליך מעקב מוגבר לתיקון הליקויים במחצית הראשונה של 2021. 

בנוסף, מודגשת העובדה שאיחוד האמירויות נכללת ברשימת המדינות והטריטוריות בסיכון שבתוספת הרביעית לצו איסור הלבנת הון החל על תאגידים בנקאיים. 

לאור זאת, ובהתבסס על הוראת ניהול בנקאי תקין 411 בנושא ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור, במכתב מפורטים מספר גורמים, אשר בהתקיים כולם גם יחד יש בהם כדי לייצר בעת הזו סביבת פעילות מופחתת סיכון לביצוע העברות בנקאיות, או פעילות הכרחית לביצוע סחר, דוגמת העמדת ערבויות ומכתבי אשראי. בין השאר, מפורטים הגורמים הבאים: 

בהתייחס למאפייני הגורם הזר הקשור לעסקה

- במכתב מבוצעת הבחנה בין חברה שהתאגדה ב"יבשה" (mainland) – קרי אזור שאינו סחר/פיננסי חופשי – לבין חברות המאוגדות באזורים אחרים. עסקה שבה מעורבת חברה שלא התאגדה ביבשה תיחשב לעסקה בסיכון גבוה יותר, ולפיכך תצריך אישור מנהל בכיר בתאגיד הבנקאי, בהתאם לסעיף 30(ו) להוראה 411. 

- מבנה הבנקאות בחברה יהיה שקוף ומובן לתאגיד הבנקאי, והחברה לא תוחזק בנאמנות ע"י חברת נאמנויות מקצועית (TCSP). 

- בעלי השליטה הסופיים בחברה יהיו אזרחים מקומיים, שמקום מושבם באותו אזור. 

- לחלופין, הצד המעביר הוא חברה ממשלתית או גוף ממשלתי אחר שהתאגדו באיחוד האמירויות, דוגמת קרן השקעות מדינתית. 

בהתייחס למאפייני המוסד הפיננסי ממנו תבוצע ההעברה בגין העסקה

- הבנק המעביר הינו בנק מקומי המפוקח ע"י הבנק המרכזי של איחוד האמירויות, המנהל חשבון קורספונדנט בדולרים או באירו בבנק קורספונדנט בינלאומי שרשום ומפוקח במדינת OECD. לחילופין, הבנק המעביר הינו שלוחה מקומית של בנק קורספונדנט בינלאומי שרשום ומפוקח במדינת OECD. 

- ההעברה תתבצע בדולר או באירו, באמצעות בנק קורספונדנט בינ"ל הרשום ומפוקח באחת ממדינות ה-OECD.  

כמו כן, מפורטים תנאים נוספים, ובכלל זה: הצד הישראלי לעסקה הוא לקוח של התאגיד הבנקאי או מוכר לו; הצגת אישור לעסקה הנדונה, ככל שעסקת הבסיס מחייבת אישור מגורם ממשלתי בישראל; קבלת אישור מטעם פירמת עו"ד או רו"ח בינלאומית מוכרת בדבר מקורות מימון העסקה, ובפרט אם הכספים הועברו לחשבון לצורך ההעברה לישראל מחשבונות אחרים של הלקוח. 

עוד מודגש, כי לא מדובר ברשימה סגורה, וכי על התאגיד הבנקאי לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות. עוד מציין המפקח, כי הפעילות המסחרית והפיננסית באיחוד האמירויות הינה בעלת מורכבות גבוהה, ולפיכך ניהול סיכונים מוקפד מחייב את התאגיד הבנקאי לפעול בזהירות ובאופן מדורג, תוך הקצאת משאבים הולמים ללימוד סביבת הפעילות החדשה, להיכרות עם המוסדות הפיננסיים הרלבנטיים ולביצוע בקרות שוטפות.  

לקריאת המכתב לחץ כאן